h1

צרכנות מאוחרת

09/06/2010

בלימודי מנהל עסקים, שיווק ופסיכולוגיה  לומדים על ההבדלים הקיימים בין סוגי הצרכנים השונים. חלוקה מקובלת היא לשלוש קבוצות – הראשונה, "המאמצים המקדימים" – נו… אתם יודעים, החברים האלה שלכם שכבר קוראים בספר אלקטרוני, מסכמים באייפד, אוכלים גרנולה ממרעה חופש עוד לפני שהסתבר שיתר המרעים הם מרעי עבדות וכן הלאה.

אחריהם מגיעה מרבית האוכלסיה, והם המרבית הזאת, כשמשהו קיים כבר זמן מה, נוסה ע"י חבר או שניים, הסתבר שיש בו טעם ואין בו סכנה אז הם רוכשים, מצטרפים וטועמים.

וישנה הקבוצה השלישית, מדובר בקבוצה מצומצמת של "מאמצים מאחרים". נו, אלה שעוד אוכלים דניאלה, מדברים בטלפון נייד נטול שושלת משפחתית שאפילו דור 1 אין לו שלא לדבר על שלושה וחצי דורות להתהדר בהם. הם משלמים באוטובוס במזומן כי לקחו להם את אופציית הכרטיסייה והם עוד לא בשלים לעבור לרב קו אלקטרוני מתוחכם, משלמים חשבונות בדואר ומגרדים כרטיסי חניה מצופיי צבע כסף שחושף את כלימתם ריבוע אחר ריבוע במקום לחייג בנונשלנטיות לסלו-פארק.

אני, כותבת רשימה זו, מודה בבושת פנים אך במודעות עצמית גבוהה, שייכת לקבוצה נלוזה זו. (זה הזמן שבו אתם, הקוראים, מתבקשים להכריז במקהלה "אוהבים אותך אילת").

מכבסת המילים של עולם השיווק אמנם קוראת לנו באופן מנומס – "מאמצים מאחרים", אבל בינינו, זה פשוט במקום לקרוא לנו דבילים, איטיים, פחדנים, שומרי סטטוס קוו, דבקי-הרגלים ועוד שאר שמות גנאי. אני, מה לעשות, לוקח לי זמן.

את תחילת הפער בחדשנות אני פותחת בשלב איסוף המידע – לוקח לי זמן לדעת שיצא / יוצא / הגיע משהו חדש. בשלב הזה עוד אפשר להציל את המצב ולהספיק ולעלות בקריאה האחרונה על רכבת הצרכנות, אבל אני נותנת לרכבת לעזוב את התחנה בלעדיי וממשיכה לצבור פערים.  אז מגיע השלב שבו אני מגלה שמשהו יצא / יוצא / שווק אבל עוד אין לי שום דחף לגלות בו עניין, לחשוב שפעם הוא יהיה חלק מעולמי, הוא פשוט עוד לא נכנס לפריים שלי. בשלב הבא הדברים מחלחלים למודעות ולהכרה ואני מבינה שיש משהו חדש (מה שאומר שהוא כבר ישן, כמעט פָסֶה, ואוטוטו כבר יוצא מהשוק…) וכנראה אין ברירה אלה להפנות תשומת לב ולהבין מה זה, מה זה עושה, מה עושים עם זה כולם, איפה רוכשים אותו, ומה אני הולכת לעשות בנידון.

ורק אז, גם אני, בגאווה רבה, מצטרפת למרבית האוכלוסיה ומאמצת לי מוצר חדש.

ועכשיו, לאור ההסבר הארוך, אתם יכולים להבין איך רק לאחרונה נחשפתי לממלכת הפייסבוק והצטרפתי כחברה לקהילה מוזרה זו.  אבל על כך בפוסט הבא "ALL YOU NEED IS LIKE" על ים הטעויות שאני עושה בנבכי הסטטוס, התהיות למה זה טוב והתובנות החלקיות…

אילת דויטש

7 תגובות

  1. אוהבים אותך אילת!


    • תודה רבה , זה מאוד משמח אותי 🙂


  2. מאוד מעניין ומעלה חיוך =]]


  3. נכון , פשוט כך
    כרגילתענוג לקרוא אותך


  4. תודה לך אילת יקרה שדברת בשמי ובשם קהל דומם המדשדש אחרי חידושים ומגיע אליהם כשהמאמצים המקדימים כבר בדרך לצרוך את המוצר החדש הבא.


    • האמת שבעידן הרטרו אנחנו, המאמצים המאחרים, בעצם קובעי הטרנדים, רק שהיתר עוד לא הבינו את זה ….:)


      • כדברי אדלר הכל עניין של פרשנות



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: