h1

גבולות תן וקח, חלק א'

23/08/2010

התופעה של סחר בחפצים בין ילדים נפוצה בעיקר בין ילדי הגן. ישנם ילדים שמרבים להביא לגן או לכיתה ממתקים- מדבקות- קלפים ואף חפצים יותר יקרים. ילדים אלה מרגישים צורך לחלק מרכושם לילדים אחרים. למסתכל מהצד עשוי ילד כזה להצטייר כילד נדבן וחברותי- אבל אם נבחן את התופעה לעומק, נמצא בדרך כלל ילד שמתקשה ליצור קשר עם ילדים אחרים והחפצים הם מעין "קביים" עבורו. כעיקרון, היכולת לחלוק ולתת היא חלק חשוב מניהול מערכות של יחסים. בכל גילוי של חברות והדדיות יש "תן וקח".

"אני נותן לך הקשבה ואתה נותן לי אכפתיות", "אני עוזר לך ואתה עוזר לי". בגילאים צעירים החפצים משמשים משענת ליחסים. ישנם ילדים שמתקשים לבוא לידי ביטוי והחפצים עוזרים להם למשוך תשומת לב. הילד לומד שכשהוא מחלק מדבקות כל הילדים מתייחסים אליו – ולכן הוא יעשה כל מאמץ להגיע לגן עם המדבקות האטרקטיביות. הפרשנות השגויה של הילד היא "רוצים את המדבקות – סימן שרוצים אותי".

ככל שהילד מתבגר מתחזק רוכש מיומנויות ותחושת ערך היכולת שלו לתת נשענת פחות על חפצים מוחשיים ויותר על שיתוף פעולה – תמיכה רגשית – אכפתיות- עידוד- עזרה.

תצפיות על ילדים בגילאים השונים מלמדות שככל שהגיל עולה ילדים לומדים לרכוש חברים ולנהל איתם משא ומתן גם בלי צורך בדברים מוחשיים. ישנם ילדים שהצורך בנתינה ללא גבולות הופך עבורם לתנאי צר ולסגנון חיים- והם גדלים להיות בוגרים שמתקשים לסרב. כמובן שנדיבות היא תכונה חיובית – אבל כמו כל דבר, ברגע שהיא נעשית ללא גבולות וללא חוש מידה היא עלולה להיות לרועץ. הורים רבים שואלים את עצמם איך ניתן לגדל ילדים שידעו לחלוק אבל בגבולות הטעם הטוב. מיומנויות יחסי אנוש ותקשורת נכונה נרכשות במעבדה המשמעותית ביותר לחיים והיא התא המשפחתי, את היחס הראשוני לחפצים מקבל הילד בבית ההורים.

ישנם הורים ששולחים את הילד לגן עם ממתקים ואומרים לו "תחלק וכך יהיו לך חברים". יתכן שהמטרה העומדת מול עיניהם היא חיובית. יתכן שהם חושבים שבכך הם מלמדים את הילד נדיבות- אבל בפועל הילד מקבל מסר שחברים ניתן לקנות.

בבית ההורים לומד הילד לבנות יחסים עם האחר ואת משמעות הנתינה. ישנם הורים שנותנים משקל לחפצים וישנם שנותנים משקל ומשמעות לשיתוף פעולה. הורה שמאמין שניתן "לקנות" שיתוף פעולה של הילד באמצעות "שוחד", מעביר לילד שיעור על חשיבות החפצים. הילד לומד שיש משמעות לממתק או למדבקה, ואת המסר הזה הוא מעביר לקבוצת השווים בגן. הורה שאומר לילד: "אם תסדר את החדר תקבל פרס", מעביר לילד מסר שלפרס יש חשיבות. סביר להניח שילד כזה ינסה גם הוא ל"שחד" ילדים באמצעות פרסים. הורה שאומר לילד "בכך שסידרת את החדר גרמת לנו להרגשה נעימה" מלמד את הילד שניתן לגרום לאחרים להיות מרוצים ממנו בעשייה, בתרומה ממשית, ולאו דווקא בתרומה חומרית.

נכתב ע"י ענת אשד, מכון אדלר.
לחלק ב' של הפוסט



Art goes headfirst for presents

One comment

  1. […] הבלוג של מכון אדלר « מבוא לתיאוריה האדלריאנית, שיעור 7 גבולות תן וקח, חלק ב' 25/08/2010 הפוסט הזה הוא פוסט המשך לגבולות תן וקח, חלק א' […]



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: