h1

שאלות ותשובות: זכות לפרטיות ולפיתוח העצמיות

06/12/2010

מידי שבוע תענה עינת גבע, מנחה בכירה במכון אדלר, על שאלות הנשלחות אליה ואנו נפרסמן כאן בבלוג שלנו. שאלות אתם יכולים לשלוח לכתובת
adlerins@gmail.com

שאלה:

תום בני בן ה-14 רוב הזמן מסתובב בבית חמוץ פנים. הוא רואה שחורות. איך אפשר להאיר את פניו ולנטוע בקרבו קצת אופטימיות? נתנאלה.

תשובה:

נתנאלה שלום רב,

אחת הדרכים היא לראות את חלק הזמן בו בנך אינו מחמיץ פנים. לברך אותו בשעות אלה ולא להגיב מילולית לזמנים בו הוא מחמיץ פנים . יתכן שהלך הרוח בו נתון בנך קשור גם לגילו.

יש מקום לקבל את  דרך הראייה שלו, מנקודת מבטו ברגע נתון. " אתה רואה כך", " אתה חושב כך",  לתת לו תחושה שהוא מובן מזווית ראייתו. לא תמיד אנחנו חייבים להוסיף  עוד אפשרות. לעיתים נדרשת מאיתנו  מיומנות  לא פשוטה, לכבוש את הצורך שלנו להביא לידיעתו עוד צלע. למשל, "למורה יש גם צדדים חיוביים"- אמירה מסוג זה עלולה להחטיא את המטרה.

תוכלי להתייחס לחיים (שלך) באופטימיות  לראות ולהראות איך את משתמשת בקושי כמנוף וכהזדמנות.

אחד העקרונות שחשוב שנזכור : ילדים נוטים להגשים בחייהם את התפקידים שקבעו להם הוריהם ולכן, אל לך/ם להתייחס אליו כאל "מר חמיצות" או כ"רואה השחורות".  התייחסות במשקפת הפוכה יכולה להוליד שינוי גדול.

מה דעתך? מקווה שעזרתי . הרחבה בנושא ניתן לקבל ולהתאמן במסגרת קבוצות הורים לומדות.

בברכה, עינת גבע מורה במדרשה להנחיית קבוצות, מכון אדלר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: