h1

יום מחלה

24/04/2011

במיטה אחת, לא כל-כך גדולה….
לפני מספר ימים, בתי הצעירה חלתה. לא תופעה חדשה בחורף הנוכחי, אך בהחלט משהו שיכול לשבש תוכניות.
כיוון שזה היה כבר היום השלישי למחלתה, וכיוון שהוא נפל בדיוק כמתוכנן, על הזמן שלקחתי לעצמי
לעשות חשיבה בכל מיני נושאים ולנוח, התסכול היה גדול יותר.
בעלי שיחייה, זה ששבחיו נאמרים בפניו, לקח את הגדולה לשירות שלה במערכת החינוך הציבורית, ואני נשארתי בפיג'מה למנות בפני אלוהים את רשימת התכנונים שלי ליום זה, כשהוא מצדו, שולח לי אותו הגיחוך המוכר שלו.
בתי החמודה הצטיידה בצמוד שלה בשנתיים וחצי האחרונות (ארנב) ובקול חלש ומהול במוצץ שאלה: "אמא, אפשר לנוח במיטה שלך"? –"בטח מותק!" עניתי, ומיד חשבתי על כל המטלות שאוכל להספיק בזמן שזו תנמנם להחלמתה.
ואז, כמו אור מן השמיים, ירדה לתוכי ההבנה, שאפשר גם אחרת. אפשר לבחור ליהנות מזמן האיכות הזה שנכפה עלי.
מיד תפסתי שני ספרי ילדים ביד, הדלקתי את הסדין החשמלי וזינקתי איתה למיטה.
כשהקטנטונת נרדמה, אני ניצלתי את הזמן לשחרור מקום בהארד דיסק של היס- מקס, לקרוא ספר שנזנח לפני כחודש מפאת חוסר זמן ולדבר עם חברה שיחה נינוחה בטלפון (ארוע נדיר בימינו).
כשהיא התעוררה, ציירנו יחד בשמש בצבעים ומכחול ואכלנו צהריים, ואחרי זה, היינו כבר ממש עייפות, לכן חזרנו למיטה. זה התחיל בדגדוגים וצחוקים, ואח"כ "סתם" שכבנו מכורבלות ונרדמנו יחד. הרגשתי בת מזל על ההזדמנות לבלות איתה ועם עצמי זמן שלא מוקדש לשום פעילות מתוכננת, אבל יש בו המון ביחד והרבה מנוחה.
ככה זה, החיים מזמנים לנו הרבה הפתעות, השאלה איך אנחנו בוחרים לקבל אותן ומה אנחנו עושים איתן.
הפתעות נעימות ובחירות מוצלחות לכולנו!
אלונה אורן, בוגרת המסלול להנחיית קבוצות הורים

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: