h1

איך שומרים על שפיות ויחסים טובים – חלום ליל קיץ

20/06/2011

החופש כבר בדלת, וההתארגנות המיוחדת לקראתו מתחילה.
הילדים מרגישים שהם סוף סוף משתחררים מהעול של המחוייבות, ושאנחנו, ההורים, אחראים על כך שהם יהנו, ישתחררו וימלאו מצברים.
רגע לפני שהדברים יוצאים משליטה והתסכולים מתחילים להופיע, בואו נעשה קצת סדר.

מה שעשוי לעזור לכם מאוד לעבור את החופש בשלום, הוא לתכנן דברים מראש, לתאם ציפיות יחד עם הילדים ולהשאיר בסוף גם מקום לספונטניות. כך הדברים יהיו ברורים יותר ויותירו פחות מקום לויכוחים ולסחיטות מצפון.

מפגש משפחתי
מומלץ לחגוג את היציאה לחופש הגדול בחגיגה משפחתית.
למה? כדי לשדר מסר חיובי לילדים שאנחנו שמחים בשמחתם, לאפשר שיחה על סוגיות שונות בהקשר זה ולתכנן את החופש עד כמה שניתן.

תכנון מקדים- קובעים מועד שמתאים לכל בני המשפחה, למשל ביום שישי ב-18:30 בערב, מספרים לילדים שמטרת המפגש תהיה חגיגת סוף הלימודים ותכנון החופש. לקראת המפגש, כל אחד מוזמן לחשוב ולכתוב (עוזרים למי שלא יודע לכתוב) נושאים עליהם הוא ירצה לשוחח עם המשפחה בהקשר זה. למשל, כמה שעות מחשב וטלוויזיה מותרות ביום בחופש, ומה הוא חושב שהוא יכול מוכן ורוצה לתרום לטובת המשפחה. כמו כן, כל אחד מתבקש להכין משהו קטן לשאר חברי המשפחה שבעזרתו יברך אותם לקראת החופש. לפני המפגש מכינים כמה דברים טעימים ואפשר לקשט את הבית לקראת החגיגה.

איך?
אחד ההורים מציג את מטרת ההתכנסות. מסבירים שכל אחד יכול להעלות נושאים שאותם הכין, המשפחה תדבר עליהם, וביחד ננסה להגיע להבנות. השיחה תיעשה באוירה נעימה וכשאחד מדבר, האחרים מקשיבים עד הסוף, ורק אז מגיבים. לא חייבים למצוא להכל פתרונות באותו המפגש. אחד מבני המשפחה ינהל את הפגישה וירשום מעיין "פרוטוקול". מה הוחלט, למה נחזור בפעם הבאה וכו'.
קובעים מה הנושאים שנדבר עליהם היום. עד 5 נושאים- כדי לא להכביד. וקובעים לכל נושא עד 10 דק'.
כל אחד בתורו מעלה נושא שקשור בתכנון החופש, מציג בקצרה את שאלתו ופותח לדיון. אפשר להפנות שאלה לחבר משפחה ספציפי או לכולם. מקשיבים לבקשות ולדעות של בני המשפחה, ומגיעים לסיכום שיהיה מקובל על כולם. מתייעצים רק על מה שרוצים ולא על הדברים שבהם ההורים קובעים.
מסיימים עם הקראת ההחלטות, ואם רוצים- קובעים מועד למפגש הבא.

הנה כמה נושאים שאפשר לדבר עליהם במפגש המשפחתי.
גבולות בחופש
חופש איננו פריקת עול. כשאנחנו המבוגרים יוצאים לחופש, אנו מרשים לעצמינו קצת יותר לבזבז, לעשות דברים שבד"כ אנחנו לא עושים, להתגמש בסדר היום, לאכול יותר מהרגיל ובכלל לצ'פר את עצמנו. את כל זה אנחנו עושים בגבולות הסביר.

כך עלינו לנהוג גם עם ילדינו. החופש בא לאוורר ולשחרר, ולא להפוך סדרים ולפרוע חוקים, כי כולנו נוטים להתרגל למה שנעים, ואח"כ קשה מאוד לחזור לשגרה.
ילדים זקוקים לגבולות ולקביעות. לכן חשוב, בעיקר עם הצעירים שבהם, להמשיך לקיים סדר יום, אם כי גמיש יותר. לדוגמא, אם ביום רגיל הולכים לישון ב-21:00 אז בחופש מגדירים שמותר להשאר ערים עד 23:30 ואם חורגים חשוב להסביר את הסיבה: "בגלל שאנחנו הולכים לחתונה ולא צריך לקום מחר מוקדם". משתדלים להגדיר סדר יום וסדר שבוע ולרשום הערכת שעות ותווכי זמנים לפעילויות שונות (אפילו לזמן לבטלה, זמן חופשי, מנוחה וכדומה). אפשר מדי פעם לבדוק ולעדכן את מערכת שעות הפעילות בשיתוף עם הילד.

גם בגיל העשרה, מומלץ לשאול את המתבגר מה הוא מתכנן למחר וכמה זמן הוא מקציב לפעילויות.
מה שאנחנו אוסרים לחלוטין במשך השנה, חשוב שלא נותיר גם בחופש, בעיקר מה שקשור בביטחון, בטיחות ובריאות (לדוגמא: בחופש לא אוכלים ממתקים ללא הגבלה או הולכים לישון ללא צחצוח שיניים).

שינה בשניים- נהדר כפליים
שינה אצל חברים היא דבר נעים ושובר שגרה, אשר מתאפשר פחות בימי חול. זהו בילוי שמתפרש על פני יומיים כמעט, ומאפשר לילד תחושת עצמאות ופיתוח מיומנויות חברתיות. המפתח הוא- מה נכון למשפחה שלנו. יש לסכם מראש עם הילדים את מס' הפעמים בשבוע בהם אפשר לישון אצל חבר ומס' הפעמים שאפשר להזמין חברים. מי מזמין באיזה יום וכו'.

אין לי כסף…
גם בנושא דמי הכיס בחופש יש לבדוק תחילה מה מתאים למשפחה, בהתחשב בכל מיני פרמטרים כמו, גיל הילד, מצבה הכלכלי של המשפחה, סוגי בילוי מועדפים, מה מקובל בסביבה בה חיים ועוד.
מחליטים לפי גילו של הילד ובגרותו, האם הכסף יינתן בכל יום או שבועית, ומרגע זה ואילך- משימת ניהול התקציב תהיה באחריותו. הילד מחליט ובוחר למה ישמש כספו. אפשר לייעץ לו, לעזור לו לחשב, להלוות לו מתקציב עתידי לטובת דבר מה שחשוב לו, אם הוא סיים התקציב הנוכחי, או לגלות אמפתיה כשהוא מתוסכל כשהכסף נגמר. אפשר להסביר לו שכך גם בעולם המבוגרים- צריך לחשב עבור מה הכי צריכים ורוצים את הכסף. חשוב מאוד לאפשר לילד להתנסות ולהתאמן בניהול תקציב. זו אחת המיומנויות שנרצה שירכוש כאדם.

כמה שעות צפיה בטלוויזיה ומשחק במחשב רצוי לאפשר ביום?
כמו בשתי הדילמות הקודמות, תלוי מאוד במה שמתאים בכל בית. כל הורה יודע שרצוי להגביל פעילויות אלו. לכמה? שעה ביום בגיל הרך עד שלוש שעות ביום לטרום גיל העשרה ולגיל העשרה הצעיר אמורות להספיק בהחלט. רצוי שהטלוויזיה לא תהיה פתוחה ברקע, אלא תשמש לצפייה בתוכנית אהובה ותסגר לאחריה. בבית בו יש יותר משתמשי מחשב ממספר המחשבים, רצוי לקבוע שעות קבועות לכל משתמש בתורו, למניעת ריבים. שימו לב, הדוגמא האישית שלכם משפיעה יותר מכל אמירה חינוכית שתאמרו. אם אתם מכורי טלוויזיה או אם אינכם נמצאים רוב היום עם הילדים בבית, יהיה לכם קשה מאוד להגביל את הצפייה של ילדיכם.

"אמא, משעמם לי"! מי אחראי על בידור הילדים?
אני ארחיב בנקודה זו כיוון שהיא נוגעת בהורות העכשווית במקומות רבים, ובחופש, באה לידי ביטוי ביתר שאת.

באופן טבעי, ילדים מסתקרנים בקלות ומוצאים עניין בדברים פשוטים למדי. בוודאי גם אתם נתקלתם בילדכם מתבונן בנמלים, משחק באבנים וזרדים וכו'. ילדים אמורים לדעת להעסיק את עצמם. מתי זה משתבש? כשהילד עסוק בלהעסיק אותנו. ילדים לפעמים חושבים בטעות שהאחריות לשעשע אותם חלה עלינו, ואז אנו יכולים לשמוע משפטים כמו "אמא משעמם לי" או "אין לי למי ללכת" או "לא בא לי לבריכה, הייתי כבר מלא פעמים".
במקום לקפוץ עם פתרונות והצעות, שבד"כ ייענו גם ככה בסירוב ותירוץ למה הילד לא חושב שההצעה שלנו עבורו טובה, אני מציעה להקשיב לתסכול, להכיל אותו במשפט כמו "משעמם לך חמוד? בוא לחיבוק" ולהעביר את החשיבה למציאת הפתרון לילד. "אז מה היית רוצה לעשות עכשיו?" חשוב מאוד שהילד ילמד לבדר ולהעסיק את עצמו, כי לא נוכל להיות שם תמיד ולעשות זאת עבורו. לכן, יש לתת לילד קצת לחשוב ולא להכנע לרצון שלו שנמצא פתרונות עבורו. בשבילנו זו הזדמנות להקשיב לו, אם הוא חש בקושי אמיתי "את מי היית רוצה להזמין"? ולא לשלול "מה אתה מקשקש? יש לך מלא חברים". אם הילד לא מוצא לבד תעסוקה, אפשר לומר: "אתה רוצה שנחשוב ביחד"? ואז לכוון בשאלות לפעילות "מה אתה אומר, בוא נמצא יחד משחק שמזמן לא שיחקת בו"?

בחיים המודרניים אנחנו חושבים לפעמים בטעות שלהיות ללא תעסוקה זה רע. לכן הורים אכפתיים רבים נוטים לרשום את הילד לכמה חוגים, סדנאות ופעילויות קיץ, לעיתים קרובות מבלי שבררו עם הילד מה מתאים לו ובדקו אם בכלל הוא יכול להתחייב לכל כך הרבה עיסוקים בגילו. חבר'ה, להתבטל זה תענוג! לדעת לנוח זו זכות שאנחנו המבוגרים קצת שכחנו, והיינו נורא שמחים ללמוד מחדש. זה מאוד מעייף להיות כל יום בפעילות, לפעמים כייף גם לנוח קצת בפינה השקטה שלנו בבית. תאפשרו לילדים שלכם את הפריבילגיה הזו ותסבירו להם על היתרונות. אם תהיו רגועים בקשר לזה, תעבירו את תחושת הנינוחות גם לילדיכם, שלאט לאט ילמדו למצוא תעסוקה והנאה גם בבית.

לאן נוסעים?
את יעד החופשה, כשמדובר בילדים בגילאי 7-8 ומעלה, מומלץ לתכנן בשיתוף עם הילדים. רצוי לבוא עם הצעה של שניים או שלושה יעדים שתואמים את יכולתכם הכלכלית, ואותם אתם רואים כמתאימים לכל בני המשפחה, להציג לילדים את היתרונות של כל מקום ולשאול אותם מה היו מעדיפים. חשוב לשמוע כיצד הילדים רואים את חופשתם ולספר להם כיצד אתם רואים את הדברים. יש לנסות לשלב בין הרצונות של כולם ולהתגמש "אנחנו נבקר בפארק שעשועים ענק, ובו תוכלו לעלות על כל מתקן שתבחרו, וכשנלך למוזיאון, אתם תגלו סבלנות, כי לנו זה חשוב".

במשרד של אבא/אמא
לעיתים, אנחנו "נתקעים" ללא סידור לילדים ונאלצים לקחת את הילד איתנו למשרד. עבור הילד זו חגיגה גדולה. זו ההזדמנות לראות איפה ההורה נמצא ברוב שעות היום, עם מי הוא מבלה כשהוא לא בבית, מיהם האנשים שאיתם הוא עובד, לאן נעלמו הציורים המוצלחים ביותר שלו … בקיצור- חופש. מהצד של ההורה, זה קצת פחות נעים. ראשית, זה לא תמיד נח ומקובל להביא ילדים למקום העבודה. שנית, אנחנו יודעים שנצטרך להתחלק בין דאגה לבידורו של הזאטוט, בין הצגתו לחבר'ה במשרד ובין ניסיונות נואשים לתת, בכל זאת, תפוקה. שוב, תיאום ציפיות עשוי להקל. כדאי לספר לילד קצת על המשרד, על האנשים שבו ועל התפקיד שאנחנו מבצעים. כך, הסביבה תהיה עבורו יותר מוכרת. נסביר על המגבלה שלנו להיות איתו ולתת לו את תשומת הלב כל הזמן הזה, ונציע לו שיבחר כמה משחקים/ספרים/dvd או כל דבר אחר שיעזור לו להעביר את הזמן כשאנחנו עסוקים. וכמו כן יש להזכיר לעצמינו שזה לא יהיה יום עבודה רגיל. אם יש אפשרות, רצוי לקצר יום זה או לדאוג שיאספו את הילד באמצעו, כדי לשמור על הטעם הטוב והחוויה הנעימה.

ואגב, אותו תהליך הכנה, מומלץ לעשות לפני נסיעות ארוכות או יציאה לחופשה השנתית שלכם. כל שתרבו לתאר לילדים את הדרך באופן מציאותי "אנחנו נשב וניסע הרבה זמן, מידי פעם נעצור קצת להתרענן" או "במלון יהיו פעילויות, והופעות ובריכה, אבל יהיו גם שעות שנרצה לנוח, וכדאי שבזמן הזה יהיה לכם משהו נחמד לעשות" וניתן לילדים את האפשרות לקחת דברים אהובים מהבית שיעסיקו אותם "כל ילד יכול לבחור 3 משחקים שהוא ירצה לשחק בהם בחופשה" ככה יגדל הסיכוי להעביר שעות מתות בפחות ריבים והצקות.
ובכל מקרה, זכרו, עד כמה שזה לא פשוט, תוך חודשיים הכל נגמר והם חוזרים למסגרות, לפחות עד החופשה הבאה…
שיהיה לנו חופש נעים!

טיפ- אני ממליצה בחום, בימי החופש הגדול, שיהיה באוטו תיק ארוז לילדים שכבר ישנים במקומות אחרים. יהיו בו: זוג תחתונים, מברשת שיניים, מברשת שיער בגדים להחלפה ואולי גם בגד ים. ככה, אם הילד ירצה להפתיע ולישון אצל חבר, סבא-סבתא, אפשר פשוט לשלוף בספונטניות התיק מהאוטו ולאפשר לו, כי בסך הכל זה חלק מהכייף של החופש. באותה ההזדמנות אפשר גם להשאיר באוטו שמיכה קטנה או מחצלת לפיקניק (שהוזכר בכתבה) ואולי גם כדור. ככה בשביל הכייף!

אלונה אורן,
בוגרת מכון אדלר, יועצת משפחה ומנחת הורים
"פשוט ביחד"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: