h1

בכי רע / בחירה – מיכל

21/08/2011

את עקרון הבחירה שאדלר מרבה לעסוק בו אני מיישמת בעצמי כבר מגיל 13 וחצי. הגיל שבו החליטו הוריי להתגרש. כשלעצמה החלטה זו היתה אחת מהטובות בחיי אך לצערי במקרה שלי היא הובילה לחיים של בדידות היות ואמא שלי בחרה לעבור לגור בחו"ל ואבא שלי שעבד אז במשרה ציבורית בחר לבנות לעצמו זוגיות חדשה ולגור בפועל במקום אחר מה שהותיר אותי לגדול לבדי (יש לי אח שאומץ ע"י משפחה של החבר הכי טוב שלו ואחות שהלכה לשנת שרות וצבא ולא יצאה הביתה בשבתות) נערה בת 13 וחצי לבד מול העולם הגדול.
אני זוכרת איך כמה חודשים אח"כ מצאתי את עצמי יושבת לבד בחדר ונודרת כי לעולם לא אקח מהוריי כסף וכי לא משנה מה קורה, אני אהיה בסדר. היום אני מבינה שזו היתה הבחירה המשמעותית הראשונה שלי – לבחור בחיים!
מהר מצאתי את עצמי ממלאה את ימי בעומס מטורף, לומדת עד הצהריים, מתנדבת אחה"צ עם ילדי אסירים או שעובדת בכל מיני עבודות מזדמנות כדי לממן את עצמי וחוזרת כל יום הביתה, לבית ריק, בשעת לילה מאוחרת. מה הניע אותי לטירוף הזה? כנראה א.נ.י.
במסגרות החלופיות שבניתי לי הרגשתי אהובה, נחוצה ויכולה.
שנים כעסתי על הוריי, אולי באיזשהו מקום אני עדיין כועסת על הבחירות שלהם אבל בנוסף לכעס או לאכזבה אני היום מבינה שלגדול לבד אפשר לי המון דברים. בגישה האדלריאנית מדברים על תוצאות טבעיות, אצלי כל יום היה מלא בכאלה כי לא היה מי שימנע ממני ללמוד מהמציאות. אם הייתי הולכת לישון מאוחר ולא מתעוררת אז הייתי מפספסת את ההסעה לבית הספר וכך למדתי לשמור על עצמי, אם לא הייתי שוטפת כלים הם היו נגמרים, אם לא הייתי עובדת לא היה מה לאכול… ההורות של ימינו היא הורות מייטיבה ויש לה מחירים רבים, אנחנו כל הזמן רוצים לגונן על הילדים שלנו ולעזור להם ללמוד מהניסיון שלנו ואנו בעצם שוכחים שהם צריכים את הניסיון שלהם כי דרך החוויה אנחנו לומדים ומפנימים הכי טוב.
כתוצאה מהחוויה שלי ההורות שלי היום היא הורות עם המון מרחב, אנשים לעיתים מרימים גבה למה אני לא אומרת לבת שלי להיזהר כשהיא מטפסת על כסא ואיתו על השיש כדי להביא לה מה שהיא רוצה ואני בתוכי יודעת שגם אם קשה לי לא לקפוץ ולגונן כך היא תלמד הכי טוב מה ההשלכות של מעשיה ותרכוש כלים לחיים עצמאיים ובטוחים עם תחושת מסוגלות.
הבחירות של הוריי לימדו אותי עוד הרבה דברים חשובים כמו זיקה חברתית, מחירים ורווחים של כל בחירה, תפיסה סובייקטיבית של המציאות, אחריות ועוד… אך לצד הלמידות הכ"כ חשובות גם שילמתי מחיר יקר שלעיתים מנהל אותי עד היום ועליו אספר בבלוג הבא…
מיכל, סטודנטית במכון אדלר

2 תגובות

  1. מאוד מעניין. כתוב בצורה אינטליגנטית. יישר כוח. ליה דגני


  2. תודה על השיתוף והכנות. מחכה לעוד פוסטים



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: