h1

"לריב זה הכי, אחי" – על אחים, מריבות ויחסים מאת:טל רוזנברג וגליה אלכסנדר

18/09/2011

הורים רבים מוצאים עצמם אובדי עצות ומרוטי עצבים בכל הנוגע למריבות או יחסי אחים בבית.
זאת אולי אחת הטרדות הגדולות ביותר שחווים ההורים. מה עושים? איך מתמודדים? מתי זה עובר? הורים רבים מתייחסים למריבות כאל משהו שלילי, חושבים שאם הילדים רבים הם לא מסתדרים או לא אוהבים אחד את השני, הורים רוצים שהילדים יהיו בשקט, ילמדו להסתדר בדרכי נועם אך בעצם ההפך הוא הנכון.
הבית, הוא מגרש המשחקים של החיים האמיתיים, לכן כאשר ילדינו רבים ביניהם הם למעשה מתאמנים לחיים עצמאים. אם ילדינו לא ינהלו ביניהם משא ומתן כיצד יוכלו להתמודד עם העולם הגדול, עם עסקים, כיצד ילמדו להתמודד במצבי קושי?
שאלות אלו ועוד רבות עולות בקבוצות ההורים שאנו מעבירות.
לנו ההורים תפקיד חשוב מאוד: לאפשר לילדים לריב. נוכל ללמד אותם כיצד לריב ואיך לא להשתמש באלימות במריבותיהם. ככל שנאפשר לילדים להתאמן בפתרון הסכסוכים בניהם – כך ילמדו מיומנויות בניהול משא ומתן ופתרון בעיות גם מחוץ לבית.
כולם בסירה אחת
אם נתייחס אל כל הילדים כאל "סירה אחת", חטיבה אחת שהפרה משמעת, נוכל להוציא את הרוח ממפרשי הסירה, התחרותיות בין הילדים תפחת וכך אנו שמים בסדר עדיפות עליון את יחסי האחים ולא את הצדק, מתוך מחשבה שאנו אחראים על ילדינו ולא אחראים על הצדק.
מריבות אחים, הוראות הפעלה:
 התייחסו למריבות כחלק בריא, טבעי ונחוץ לבניית מערכת יחסים ולהתפתחות האישית.
 אם אין קהל (אתם ההורים) – אין הצגה (מריבת הילדים)
 אל תתערבו! – המריבה היא של הילדים.
 " אני לא השופט כאן" – אם קשה לכם לעמוד מהצד מבלי להתערב, חשוב שלא תנקטו עמדה.

 החזירו לילדים את האחריות למצוא פתרון לקונפליקט בניהם.

 גלו אמפתיה – "זה באמת לא נעים כשמפריעים לך לשחק…"

 דברו לילדים בלשון רבים ואל תתייחסו לכל אחד מהם בנפרד.

 התרחקו ממקום המריבה או בקשו מהילדים ללכת לריב במקום אחר.

 עודדו את הילדים להתבטא ללא העלבות והשפלות.

 שוחחו עם הילדים אחרי המריבה כשהאווירה רגועה, הקשיבו לכל אחד, אם יש צורך, הציעו
 אלטרנטיבות לפתרון הקונפליקט מבלי לשפוט ולברר מי התחיל.

 כאשר אתם מתערבים אתם מקלקלים את היחסים בינכם לבין הילדים ובינם לבין עצמם.

 כאשר אתם מתערבים אתם מקבעים את התיוגים של הילדים: "החלש", "החזק", "הוותרן", "העקשן" וכו'

 חשוב שתאפשרו לכל ילד להתמודד לבד וכך תאפשרו לו לתפוס את מקומו במערך המשפחתי על פי הבחירות שלו.

ולסיום:
אם עדיין קשה לכם שלא להתערב… ואתם יודעים שלא תעמדו בזה, עדיף להתערב בתחילת המריבה ולא כשהמריבה מתעצמת כדי לא ללמדם שכדאי להם להסלים את המריבה כי אז יקבלו תשומת לב.
חשוב שנפנים, מריבות בין אחים הן דבר מבורך ומצמיח את הילדים… אז בואו ניתן להם להיות שם ולצמוח משם.
ואולי זה רק החלום ושברו אבל מריבות בין אחים מסמלות יחסים והן לא יפסקו לעולם…או לפחות לא עד שהילדים בעצמם יהפכו להורים.
נכתב על ידי: טל רוזנברג וגליה אלכסנדר, בוגרות מסלול הנחית הורים של מכון אדלר

2 תגובות

  1. פוסט מצויין – ברור ואינפורמטיבי. אני חושבת שישלים אותו חלק שיסביר מתי דווקא כן להתערב (גם בגלל של ידי הדגשת הגבול האדום ברור יותר מתי זה עוד בסדר) ואיך כדאי לעשות את זה.
    אני רואה מצבים של חוסר בהירות במיוחד במצבים בהם אחד הילדים עוד מאוד קטן והשאר גדולים יותר אבל עוד לא גדולים באמת.


  2. העצות פה ממש מועילות מזכיר לי את הריבים שלי עם אחי הקטן



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: