h1

מעבדות לחירות- ניהול כעסים /ד"ר אבי מרדלר

09/11/2011

כעס היא תגובה רגשית שמתרחשת כשנוצר פער בין הציפיות לבין המציאות. כאשר המציאות מתנהגת אחרת באופן שלילי ממה שרציתי שייקרה, נוצר כעס. בפסיכולוגיה אנו מבחינים בין כעס כתגובה רגשית הקשורה לתסכול שהיא לגיטימית (פער בין מה שקורה לבין מה שרציתי שיקרה) לעומת כעס צודק שהיא תגובה רגשית הקשורה לחוויה של קיפוח (פער בין מה שקורה לבין מה שלפי דעתי הצודקת היה צריך לקרות). בדרך כלל בחיים אנשים אשר נמצאים ביחסים איתנו מתנהגים כלפינו בדרך שלהם ולא בדרך שלנו, באישיות שלהם, ולא לפי האישיות שלנו. התנהגות כזו מדגימה את ההבדל בין שירות ליחסים. כאשר תינוק נולד, הוריו מתאימים את עצמם אליו באופן די טוטאלי. אם הוא בוכה, או צורח ב2 בלילה, כביטוי לכך שהוא רעב או שקר לו או שכואב לו משהו הוריו למרות עייפותם מתאימים את עצמם אליו באופן שישרת את צרכיו. ההורים מבינים שלתינוק יש צורך אמיתי והוא לא מתעורר בלילה כדי לטרטר אותם. כאשר אנו מתבגרים אנו אמורים לעבור דרך תהליך התפתחותי בו אנו לומדים לספק את צרכינו לבד ולקבל שאנשים מסביבנו לא אמורים לשרת אותנו באופן שמתאים לנו בלי הסכמה מצידם. היכולת לנהל מערכת יחסים טובה קשורה ליצירת הדדיות ביחסים ולפיתוח מוכנות להתחשב אחד בצורכי הזולת מתוך בחירה ולא מתוך הכרח.
אנשים אשר חווים בפער בין מצוי לרצוי כעס צודק הם תקועים בתהליך התפתחותי ולכן הם מסיקים באופן מוטעה שאחרים צריכים להתאים אם עצמם אליהם. וכאשר העולם מסביבם לא מתאים את עצמו אוטומטית אליהם, כעסם הצודק נותן להם לגיטימציה להתנהג באופן כוחני ולדרוש או באופן ישיר או באופן עקיף על ידי מניפולציות של ביקורת, האשמה וסחיטה רגשית מאחרים לשנות את התנהגותם כלפיהם בלי שום קשר להדדיות.
אצל אנשים אלו הכעס הצודק הוא הפתרון בכך שאופי ביטויי הכעס שלהם היא הדרך לגרום לשינוי אצל האחר. השאלה שלא נשאלת אצל אותם אנשים היא: האם באמת האנשים מסביבי חייבים להתאים את עצמם אליי?. האם האנשים מסביבי אמורים להיות עבדים ואני האדון למרות שלא קניתי אותם ואין לי בעלות עליהם. כאשר אדם בוגר ומבין שהדרך היחידה לקבל יחס אחר הוא בלתת יחס אחר.
אני רוצה לעשות הבחנה בין שני מושגים חשובים הקשורים לכעס ביחסים. מושג אחד הוא מושג החופש, והמושג השני הוא מושג החירות.
מושג החופש קשור ללגיטימציה בעולם הפיזי לאפשר לאנשים אחרים להתנהג את השוני שלהם באופן כזה שאני לא חווה את התנהגותם השונה כנגדי אלא כבעדם. (ביטוי לחופש הביטוי).מושג החירות קשור לחוויה בתוך העולם הפנימי. חירות באה לידי ביטוי דרך פיתוח היכולת הנפשית לשאת מצבים שונים באופן שלא ישפיעו מייד על תחושת הערך שלי ועל חווית החיים שלי באופן שלילי. חירות מאפשרת לא לחוות כל התנהגות אחרת כביטוי לטראומה התייחסותית כלפיי אשר עלולה לגרום לי להגיב כמו תינוק אשר צורח ובוכה כאשר העולם לא מתאים את עצמו אליו. חירות מאפשרת לי לעשות הבחנה ברורה יותר בין מה שבשליטתי לבין מה שלא בשליטתי בין פנים לבין חוץ ועל ידי כך לא לפעול מעמדה של שליטה וכוחנות.
אני זוכר בחורה אשר פנתה אליי כי רצתה להכיר בן זוג. לכל בן זוג פוטנציאלי שהייתה פוגשת הייתה משווה אותו לרשימת התכונות שהיו לה בראש. ובמקום להתאים את הרשימה לבחורים, היא התאימה את הבחורים לרשימה ועל ידי כך נשארה תמיד לבד. באחת הפגישות אמרה לי שהיא כבר יוצאת 4 פגישות עם בחור שנראה לה שהוא ממש מתאים לרשימה, אך לצערה כאשר הם טיילו בשבת בטבע הוא לא ידע להגדיר צמחים. שאלתי אותה: האם היא רוצה להתחתן איתו או לפתוח ת משתלה. הערה זו גרמה לה לראות עד כמה היא פועלת בצורה אבסורדית אשר גורמת לה אולי בחוויתה להיות צודקת לתפארת אך בפועל בודדה בצמרת.
לסיכום, אני רוצה לאחל לכל אחד מאיתנו לעשות את יציאת מצרים שלו, לאפשר לעצמו להיות בן חורין ולפעול מתוך מקום של חופש, כי על ידי כך שנאפשר לאחרים להיות מי שהם נוכל ליצור יחסים אמיתיים ולא יחסים מזוייפים.
הכותב: ד"ר אבי מרדלר הוא פסיכולוג קליני, מטפל זוגי ומרצה בכיר ב "מכון אדלר" .

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: