h1

כל ההתחלות קשות (?) צידה לדרך להורים לשנה החדשה מאת: טל וינקלר

15/11/2011

עכשיו, כשכל החגים מאחורינו, והשנה מתחילה באמת טל וינקלר, מורה ומנחת קבוצות הורים במכון אדלר פותחת לנו צוהר לעולמם של הורים וילדים הנפגשים עם הקושי של התחלה חדשה.
מהי התמודדות יעילה וכיצד היא תורמת לחיזוק הביטחון העצמי והאמונה בכוחות שלנו ושל ילדינו להתגבר על קשיים.

הורים רבים הבאים אלי להתייעצות שואלים אותי איך ייתכן שילדם שגילה בשבועיים הראשונים של שנת הלימודים מרץ וגישה חיובית למסגרת החינוכית החדשה, מתקשה עתה להיפרד וללכת בשמחה לגן / ביה"ס?
"את לא מתארת לעצמך", הם משתפים אותי בדאגה, "כמה האיץ בנו בבוקר לצאת בזמן פן יאחר, איך סידר בערב בהתלהבות את הילקוט , דאג להכין שיעורים מיד עם חזרתו הביתה וסיפר בהתלהבות על הגננת/המורה ועל חוויותיו מהיום שעבר".
לעומתם יש הורים הפונים אלי בדאגה כי ילדם מבטא כבר מהיום הראשון קשיים עצומים בפרידה, נצמד להורה ולא מרפה, בוכה עם כניסתו לגן ולעיתים גם בדרך אליו.
לאלו וגם לאלו אני משיבה כי חשוב שהורים יבינו שהתחלות הן לא פעם דבר מורכב עבור ילדים (ובל נשכח שגם עבורנו)ומעבר ממסגרת חינוכית אחת לאחרת מלווה לעיתים קרובות ברגשות מעורבים של התרגשות והתלהבות כמו גם בחששות ופחדים הן מצידו והן מצידנו.
כדאי שנכיר בשני סגנונות ההתמודדות הללו ובמורכבות שלהן. ממליצה לא לנוח על זרי דפנה במקרה הראשון ולהבין ש"האסימון עוד עלול ליפול לו" ולא להיכנס לדרמטיזציה במקרה השני ולהבין שזה תהליך ואין זה אומר שמעתה עד סוף השנה יהיה לו קשה.
ילדים רבים טרודים בשאלות האם יתחברו חברתית? האם יהיו מקובלים? האם הגננת / המורה תשים לב אליהם? תחבב אותם?
הורים רבים טרודים באותן שאלות בדיוק. אם ננבור פנימה נבין שחלק מההורים מתמודד למעשה עם הקושי בלהכיל רגשות כמו עצב, תסכול, פחד, כעס, בכי אצלם ואצל ילדיהם. חלק אחר מתמודד עם רגשות אשם וחושבים בטעות שכשלידיהם לא טוב, זה מעיד עליהם שאינם הורים טובים.
על מנת שנוכל לעבור תקפה זו בצורה התומכת והיעילה ביותר עבורנו ועבור ילדינו חשוב ש:

א. נעשה הפרדה בינינו לבין רגשותינו – כולנו חווים קשת רחבה של רגשות ביום יום ואף רגש שאנו או ילדינו מרגישים אינו צובע את אישיותנו ככאלה, באופן גורף. רגשות באים ורגשות הולכים
ב. האמונה שמגשימה את עצמה – החששות שלנו נובעים ממחשבה בדמיוננו לגבי העתיד. מי כמונו יודע שמחשבה לעיתים יוצרת את המציאות. אם נחליף את המחשבה לדוגמה – "יוסי יהיה עצוב ובודד בכיתה ולא יסתדר" ל"ליוסי עלול להיות קשה בהתחלה אך עם הזמן יסתדר ויהיה מקובל חברתית", כך גם הרגש והתגובות שלנו יתחלפו. השדר הסומך, האופטימי והמאמין בילד יעודד את הילד להאמין בעצמו ולהתמודד עם קשיים ביעילות.
ג. גלו אמפטיה והכלה – כשילד מתקשה, התנגדות שלנו לכך תוביל להתנגדות מצידו ואילו קבלה לקבלה. כדי שנוכל להיות שם עבור הילד חשוב שנעשה הפרדה בין הקושי שלנו לשלו, אחרת הילד ילמד מאיתנו להתקבע בהתנהגות המפריעה. (מפריעה לנו ולהתפתחות התקינה שלו).
גייסו כוחות והכילו אותו. הכירו ברגשותיו מבלי לנסות לפתור עבורו את הקושי.גם הימנעו מלשאול אותו למה. ילדים צעירים לא יודעים לענות על שאלה מופשטת זו, מה עוד שהיא נשמעת לא פעם כשאלת תוכחה. (למה השארת את החלב בחוץ?). ניתן בהחלט להתייעץ איתו לגבי מה יוכל בפעם הבאה לעזור לו בסיטואציה דומה? תתפלאו אילו רעיונות יש לילדים ועצם העובדה שהם הגו את הרעיון מעודדת אותם ומאפשרת להם לקחת עליו אחריות. בשום אופן לא נעלם לו מבלי להודיע לו. פרידה כזו עלולה למעול בתחושת האמון והביטחון שלו בסמכות בכלל ובסמכות שלנו בפרט.

ד. עודדו – גם בעת הצלחה ובעיקר בעת קושי. הרעיון הוא להצביע על הכוחות ולהתעלם מהחולשות, לא מהילד. ציינו בפני ילדכם שמרגיש באותו רגע ייאוש קל את כל אותן פעמים שעמד בהצלחה בקשיי מעבר ופרידה. החל מהטיטול, מוצץ, מעבר למשפחתון, דירה חדשה וכן הלאה.
ה. יחסי שיתוף פעולה עם הגננת / מורה – ככל שאיכות הקשר בינינו לגננת / למורה תהייה טובה יותר, כך ירגיש הילד רגוע ובטוח יותר במסגרת החינוכית בה הוא נמצא.
נעודד אותו (בתיאום מראש איתה) שבכל פעם שירגיש שהוא זקוק לתמיכה הוא יכול לגשת לגננת / מורה, לשתף אותה ולבקש את עזרתה. בכך אנו מעבירים לו מסר שאנו סומכים עליה.
עצם הידיעה לכשעצמה, עשויה לעזור לו להתגבר על קשייו גם מבלי שבפועל ייגש אליה.

אם לאחר שלושה שבועות עד חודש עדיין אין הטבה ואנו רואים שחלה רגרסיה גם בתחומים אחרים בחייו של הילד (חזרה להרטבה, בכי מוגבר, קשיי שינה והתקפי זעם) יש להתייעץ עם הגננת / המורה על דרכים שיסייעו לו להרגיש נוח ובטוח יותר ואם גם זה לא עוזר, אזי יש לפנות לאיש מקצוע.
יש לקחת בחשבון שתקופת החגים הקרבה, משבשת את שגרת ההתאקלמות וההסתגלות של הילד למסגרת החינוכית החדשה ועל כן זמן וסבלנות הוא פקטור חשוב.

שיהיה לכולנו בהצלחה!

הכותבת: טל וינקלר, מורה ומנחת קבוצות הורים במכון אדלר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: