h1

תקשורת המקדמת שיתוף מאת: קלרה ריספלר

23/05/2012

השבוע השתתפתי בשיחה מעניינת בקבוצת צפייה של קבוצת הורים בהנחיית עינת גבע. אם מקבוצת ההורים העלתה קושי סביב אלימות כלפי בנה והתעורר שיח מרתק בדרכי התמודדות.

חשבתי על הנושא בהקשר רחב יותר, כיצד בחיי היום יום שלנו, לא ניתן להימנע מתקשורת מילולית פנים מול פנים – זהו חלק חיוני לקיום מערכות יחסינו ועד כמה אנו מודעים למרכיבי התקשורת השונים כשאנו אכן מגיבים לכל מיני סיטואציות שעולות?

המילים היוצאות מפינו מספרות חלק מן הסיפור. אלברט מהרביאן טוען כי רק 7% מכוונת המתקשר מועברת עלידי המילים המדוברות 38% קשורה לדרך בה המילים נאמרות ו55% קשורות להבעת הפנים.

מודל TA , תאוריה מתוך הפסיכולוגיה המודרנית אשר פותחה ע"י פסיכולוג בשם אריק ברן (1910-1970) בשנות החמישים, עוסקת בקשרים בין אנשים ויכולה לסייע לנו מאוד בתחום זה. ברן זיהה שלושה מצבי אגו הקיים בכל אדם: אגו הורה, אגו בוגר ואגו ילד. עסקת החליפין של מסרים מתנהלת למעשה כך –

ילד בן 8 מדבר (גירוי) – מספר עם שובו הביתה על מריבה פיסית עם חבר ללימודים אשר ארעה במהלך ההפסקה.
האם משיבה (תגובה) – בבהלה שלא ייתכן הדבר וממהרת להתקשר למחנכת הכיתה.

על פי ברן, כל אדם מתקשר מתוך אחד ממצבי האגו. מודל TA מעודד אותנו להיות מודעים לעצמנו ולהבין מתוך איזה אגו אנו מתקשרים ולהמיר את מצב האגו הנתון, הפחות אפקטיבי ליותר מתאים לנסיבות הנתונות לבניית היחסים.

אם ננתח את הדוגמא שלעיל – התקשורת של האם הגיע מתוך אגו של הילד- הרגש שהתעורר בה היה של פחד, חרדה, תגובת יתר. מה שמניע אותה מידית הוא כעס וחוסר אונים.

האם באותו רגע מתרחקת האם מריאליות (מריבות בין ילדים טבעיות ושכיחות) והרציונליות (מה יקדם את בנה בטווח הקרוב לעומת הרחוק? האם תהיה משמעות נוספת להתקשרות למורה? מה הילד למד על יכולתו שלו להסתדר במצבים מול בני גילו?). האם תוכל לבדוק האם היא נשלטת על ידי דחפים, האם היא מתקשה להתאפק לחשוב עוד קצת , ולדחות סיפוקים בלמצוא נחמה בשיחה מיידית עם המורה.

הילד מביט שפת גופה והבעות פניה המאוד רגשיות של אמו: ביטויים מוחצנים של כעס, עלבון, ייאוש.

תגובתה של האם מתוך אגו ההורה הייתה גם הבעת פניו כעס, חוסר סבלנות, אולי תצביע בהרמת ידיים בייאוש, או הפניית אצבע מאשימה אל בנה- מילותיה תהיינה מתנשאות, מפרספקטיבה של עליונות ושיפוטיות:

"ומה אתה עשית כדי שהוא ירביץ לך? למה אתה תמיד מסתבך בדברים כאלו? אולי כבר תלמד להסתדר כמו שצריך?"

מה מרגיש ילד החווה תקשורת כזו? האם יש לו מרחב לתגובה? האם ירצה בעתיד גם לשתף את אימו לאחר שחווה מעין "עונש" לאחר השיתוף? הילד יגיב בהתנתקות, התגוננות או כעס – בהחלט "רעלים" אשר מקשים על הקשר להבנות.

התגובה האפקטיבית של האם תביע מתוך אגו בוגר תתחיל בהקשבה, במתן הזדמנות לקבל את השיתוף המלא שהילד מוכן לו. האם מתוך פרספקטיבת חיים תהיה אסרטיבית ויעילה. היא תוכל לשקול, בהתאם לנסיבות כיצד רצוי להגיב. תהיה לה היכולת להתאפק, להשהות תגובה מגינה או כעוסה ראשונית ולהחליפה בהתנהלות מתאימה אשר תסייע בידי בנה לגדול ולהתפתח. היא תהיה מסוגלת להכיל את רגשותיו של בנה, לשאול שאלות, תביע עמדה בענוה:

" אני מבינה שזה היה מאוד לא נעים לך. נראה לי שהוא סבל כמוך, לא? אני מאמין שתצליחו להשלים. לדעתי זה משהו שיכול לקרות גם בין חברים, לא?"

ברן מזהה ארבעת מצבי התקשורת, כאשר היחידה הבונה יחסים היא זו בה שני השותפים לדיאלוג רואים זה את זה כ"בסדר": אני בסדר – אתה בסדר

כל קומבינציה אחרת מחלישה את היחסים ולא מאפשרת תקשורת אפקטיבית:
1. אני בסדר – אתה לא בסדר
2. אני לא בסדר – אתה בסדר
3. אני לא בסדר – אתה לא בסדר

כאשר מגיעים ממצב שכולם בסדר גמור- אין נקיטת עמדה ביקורתית אשר תגרום להדיפה ונסיגה של השני, אשר ילמד לא לשתף להבא.
והרי הכי חשוב לנו – שהילד ידע שאנו כאן בשבילו, תמיד. כדאי להשקיע קצת בטיפוח האגו הבוגר שלנו לא?

מאת: קלרה ריספלר -מנהלת תכניות הדרכה חברת אינטל, מאמנת מוסמכת ICF, תלמידה במכון אדלר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: