h1

לא על האוכל לבדו מאת: אלונה אורן

24/06/2012

ארוחת הערב המשפחתית של פעם, נדחקה לימי שישי בלבד ובמקומה השתלטו על ה"ביחד" שלנו הטלויזיה, הטלפונים, המחשב, הנשנושים והעבודה הלא נגמרת.

לפני שנוותר סופית כדאי לדעת שלארוחה הזו, נמצאו במחקרים תרומות נפלאות לבני הבית מבחינת לכידות וחוסן המשפחה, קרבה בין ההורים לילדים, יכולת של הילדים לפתח עצמאות ובטחון עצמי, יכולת הסתגלות, כישורים חברתיים, הישגים בלימודים, השפעות על תזונה בריאה ומגוונת ועוד.
בקיצור, שווה להחזיר את המנהג, לפחות פעמיים-שלוש בשבוע.

אם לא התחלתם מגיל צעיר של הילדים, אף פעם לא מאוחר. אספו את בני הבית, והסבירו להם שהחלטתם לקיים את הנוהג הזה לטובת כל בני המשפחה ועתידם, וכי על כולם לעשות מאמץ להתפנות ולקחת חלק בארוחות. יש לקבוע מראש את הערבים והשעות שבהן תתנהל ארוחה משפחתית, מלבד שישי, תוך התחשבות בלו"ז של הגדולים ולהפוך אותם לקבועים בסדר השבוע. יחד עם זאת, רצוי לגלות גמישות במקרים יוצאי דופן. כדאי לתת לכל ילד אחריות על תפקיד משלו לפני או אחרי הארוחה, לפי גילו, כישוריו ויכולותיו. בזמן הארוחה, מכבים טלויזיה ולא עונים לסלולאר. זהו הזמן של המשפחה לשוחח וליהנות יחד.
את האכילה, מתחילים יחד, לאחר שהמגיש התיישב. כדאי לשאול שאלות פתוחות שמביעות עניין באחר ובדברים שחשובים לו. עם הזמן, בני המשפחה ילמדו לשתף ולהקשיב. יש לאפשר לכולם לספר ולהביע דיעה ולשים לב שלא לחקור או להעביר ביקורת על מה שנאמר, כדי לשמור על אווירה נעימה.
הגיבו על דברי הילדים באמירות מעודדות כמו: "נעים לי לשמוע", "אני ממש שמחה שסיפרת לנו" "זה מעניין, ומה דעתך על…"
אפשרו לילדים להזמין חברים לארוחה.
הקפידו לסיים את הארוחה ביחד. מי שמסיים קודם נשאר לשבת ולארח חברה לאוכלים עד שיסיימו.
זה זמן טוב לתכנן חופשות ותוכניות נחמדות, לעדכן בהודעות ולהתפעל ממעשים נעימים של יתר בני המשפחה.

וטיפ קטן לסיום:
כדי לעודד אכילה בריאה ומגוונת, הוו דוגמא אישית. המנעו מלאכול ליד הילדים דברים שאינם בריאים ושלא היית רוצים שיאכלו. שימו על השולחן מגוון רב של מוצרים ואפשרו לכל ילד לבחור את האוכל שלו. כאשר לא נלחמים על אוכל, לפעמים גם ילדים בררנים מתחילים להתעניין במזונות חדשים, בעיקר כשהם רואים אותם בצלחות של אחרים.

מאת: אלונה אורן, יועצת משפחה ומנחת הורים, "פשוט ביחד".

One comment

  1. כאמא לשלושה, הצעיר שבהם מסיים היום את הבגרות האחרונה, וכפריקית של ממש לארוחות משותפות, אני יכולה להגיד, שככל שישבנו יותר ביחד, ככל שהמאכלים, הטעמים והצבעים היוו אווירה נכונה לחוויה המשותפת, כך הצלחנו ליצור תקשורת משפחתית חמה, אוהבת ומאוד מאוד קרובה. כל יום הצלחנו לדבר על מה שחלף ועל מה שהכעיס, על מה ששימח ועל מה שריגש. היד על הדופק. גם הילדים שיתפו, וגם אנחנו. שיחות בגובה העיניים.



להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: