הורים, הפסיקו לשבח את ילדיכם! | ציפי גלזר

כון, לא נפלתי על הראש, הפסיקו לשבח והתחילו לעודד! ממשפט זה ניתן להבין שעידוד איננו

שבח. הורים רבים, בתום לב ומתוך כוונה טובה משבחים את ילדיהם ואינם מבינים מדוע השבח

אינו מדרבן ליוזמות נוספות ולעיתים אף גורם לרפיון וחוסר מוטיבציה להמשיך ולהשקיע.

אם כך הורים יקרים, הפסיקו לשבח את ילדיכם והתחילו לעודד…..

להמשך קריאה
http://blog.machon-adler.co.il/?p=1631

למה הילדים שלי כל הזמן רבים? | ציפי גלזר

אז למה הם רבים? אחים אמורים לאהוב, לפרגן, לדעת להסתדר זה עם זה. הלא כך תמיד חלמנו עוד טרם היינו הורים, והנה הפנטזיות שלנו לגבי המשפחה

האידיאלית מתנפצות לנו בזו אחר זו. בואו ננסה להבין למה בכלל אחים רבים. חלק רב מן הסיבות, אולי תתפלאו לשמוע, קשורות בהורים עצמם…..

להמשך קריאה
http://blog.machon-adler.co.il/?p=1628

שלוש דקות על איך לעזור לילדים להתמודד בין האזעקות ובתוך הממ"ד | אורית רוזנבוים

איך ניתן להסביר ולסייע לילדים להבין ולהתמודד עם האזעקות ועם החשש מהמצב הביטחוני ?

http://blog.machon-adler.co.il/?p=1656

אפקט הפחד | טל וינקלר

ימים טרופים אלו עלה בי זיכרון משיח שהתקיים ביני ובין שניים מילדיי, בעיצומו של מבצע עמוד

ענן.

8 שיחות שלא נענו הופיעו על צג הטלפון הנייד שלי באותו יום. ילדיי, שהיו אז בני 15 ו 13 ידעו

שאני בתל אביב ודאגו לי כי שמעו בחדשות שנורה טיל לכיוון העיר.

העובדה שהטיל נפל בשטח פתוח לא הרגיע אותם והחשש שמא זה יקרה גם ברעות, הישוב בו אני

גרים, הלך וגאה.

רק בדרכי הביתה, חזרה סוף סוף הקליטה והצלחתי לשוחח עמם

"אמא איפה את? למה לא ענית לכל הטלפונים שלנו? שמעת מה קרה? שמעת את האזעקה?"…..

להמשך קריאה
http://blog.machon-adler.co.il/?p=1647

צבע אדום: משחקים ומנהלים את הפחד | אורית רוזנבוים

אמש ביליתי עם ילדה מקסימה בת שבע. דברנו על האזעקות (היא ומשפחתה חוו די הרבה כאלה, ובאו לישון אצל סבתא וסבא, במקום בו נשמעו עד כה פחות אזעקות). שאלתי, מה היא מרגישה כשיש אזעקות. "פחד. ואני גם מבולבלת." בקשתי ממנה לדרג את הפחד והבלבול מ 1 עד 10. היא השיבה: 10.

ואז בנינו, על המיטה שלה, בעזרת בובות קטנות, את שיגרת הימים האחרונים: יורים טילים, כיפת ברזל מיירטת אותם. המשפחה נמצאת בבית יש אזעקה – רצים לממ"ד.

אלה, למשל, כיפת ברזל (שחורה וגדולה) וטיל.


להמשך קריאה :

http://blog.machon-adler.co.il/?p=1637

הוא באמת עוזר לה ? | חיה קלמנוביץ

"תביאי בבקשה גם קטשופ", אמרה האם למלצרית.

ליד שולחן סמוך אלי בבית הקפה ישבו אם ושני ילדיה: ילד כבן 6, וילדה כבת 4.

המלצרית הביאה להם את הארוחה.

"שאני אשים לך את הקטשופ?", שאל הילד, ומיד טפטף טיפות קטשופ על החביתה של אחותו.

"שאני אשים לך זיתים?". המשיך לשאול.

הילדה נענעה בראשה, והאח שם דברים על צלחתה.

"איזה ילד מקסים יש לי ! " אמרה האם…..

להמשך קריאה
http://blog.machon-adler.co.il/?p=1610

אזעקות מפחידות – כיצד נעזור לילדינו להתמודד עם הפחד | רוני דרך

תמול בשעה 22:20 לערך נשמעה אזעקה מחוץ לביתי. לא האמנתי שזה יכול להגיע אל הישוב הקטן שבשרון בו אני מתגוררת (קדימה)… לקחנו מהר את הילדים מהמיטות וירדנו למרתף אל הממד. חייבת להודות שלא הייתי מוכנה לזה. לא נפשית ולא פיסית. אבל כהורים, לפעמים אין לנו הרבה זמן להתכונן, וצריך לתפוס פיקוד ולתפקד. דווקא מבין שלושת ילדיי, הגדולה שלי, שאולי קצת יותר מבינה, נכנסה ללחץ. "מה יהיה? אני פוחדת", היא מסתכלת אל תוך עיני ובוחנת את התגובה שלי למצב.

הנה כמה עצות לכם ההורים, איך לתפוס פיקוד על המשפחה שלכם ולעזור לילדכם להתמודד עם הקושי:

להמשך קריאה
http://blog.machon-adler.co.il/?p=1604

סוגרים שנה | רן שמשוני

לפני כמה ימים הייתי עד לשיחה בין אם לבנה לאחר שזה שב ממבחן בגרות:

האם: היי מתוק, איך הייתה הבחינה?
הבן: (מהמהם ומוציא צליל מפיו) לא משהו
האם: מה זאת אומרת? לא הצלחת לענות על השאלות?
הבן: (מתנשף) אמרתי לא משהו
האם: זה לא מפתיע אותי בכלל, כבר כמה ימים שאני מתחננת לפניך שתלמד
הבן: (מתנשף יותר) די אמא, אין לי כח לזה עכשיו
האם: כן, אני רק אומרת ש…
הבן: (בחצי הדרך לחדרו) מה את רוצה שאני אעשה עכשיו, המבחן כבר היה…
האם: (מתנשפת…)

השיחה הלא דמיונית הזו היא דוגמה ….

להמשך קריאה
http://blog.machon-adler.co.il/?p=1598